מאת: רפי מסיקה MSc אופטומטריסט
מתוך: גליון מס' 15,  יוני 2011 June  – המגזין הישראלי "העין"

מבוא

תפקידה העיקרי של העדשה הרב מוקדית הוא להשיב לתיקונה את הראייה מטווח קצר ובינוני, תוך כדי שמירה על חדות הראייה למרחק. מטופלים רבים, הנתקלים בבעיית ראייה עם עדשות רב מוקדיות חדשות, מטילים את האשמה על העדשות. מסיבה זאת, מן הראוי לשפוך מעט אור על הנעשה בתחום זה.

עדשת המולטיפוקל הראשונה בעולם פותחה בשנת 1959 ע"י Bernard Maitenaz, בחברת אופטיקה שהתמזגה לאחר מכן, והפכה לחברת אסילור העולמית. מאז ועד היום עברו עדשות המולטיפוקל תהפוכות ושדרוגים, עד להימצאותן כיום בחזית הקדמה הטכנולוגית. עדשת מולטיפוקל היא עדשה שבה האזור העליון כולל את המרשם למרחק. מנקודה הנמוכה מהמרכז שלה, מתחיל שינוי רציף בעקמומיות הגורם לשינוי העוצמה בהדרגה עד האזור התחתון של העדשה הכולל את המרשם לקרוב (איור 1).

טכניקות הייצור הראשונות, שבחלקן קיימות עד היום, חייבו את היצרנים להחזיק תבניות המשמשות ליציקת חומר הגלם של העדשות. מבנה התבניות כלל את הרדיוס הקדמי של העדשה ואת הרדיוס המשתנה באופן מדורג באזורי הקריאה. ליצרן היו במלאי תבניות לעוצמות ולמרשמים שונים למרחק, וכן תבניות בכל טווחי תוספת המרשם לקריאה. כאשר הייתה מוזמנת עדשת מולטיפוקל, היצרן בחר תבנית בהתאם לעוצמה הנדרשת לקרוב, יצק את חומר הגלם, וקיבל עדשה חצי מוכנה, כלומר המשטח הקדמי של העדשה, כבר עם הרדיוסים המותאמים, ואז באמצעות מכונות ליטוש, עיבד את הדופן האחורית בהתאם למרשם הנדרש, בציר X ובציר Y. שיטה זו חייבה את היצרנים להחזיק כמות גדולה מאוד של תבניות. בתחילת העשור הקודם פיתחה חברת רודנשטוק טכנולוגיה המאפשרת עיבוד המשטח האופטי האחורי של העדשה, נוסף על ציר X וציר Y, גם ציר Z, כלומר נוסף על שליטה ביכולת העיבוד של העוצמה הספרית והעוצמה הצילינדרית, התווספה היכולת לשלוט גם ברדיוס המשטח האחורי, ולבצע רדיוסים שונים על גבי אותו משטח של העדשה. טכנולוגיה זו אפשרה עיצוב משתנה של אזורי הראייה בעדשה, והחל ייצור העדשה המולטיפוקלית שעברה עיבוד אספרי דו-צדדי.

לאחר מספר שנים, שודרגה יכולת טכנולוגית זו, ויצרנים רבים עברו לליטוש וגימור העדשות המולטיפוקליות במשטח האחורי. שיפור יכולות הליטוש של המשטח האחורי בעדשות הביא ליכולת התאמה אישית לכל מטופל, לרמת דיוק גדולה מאוד (עד 0.01 דיופטר), ולהרחבת טווח המוצרים. חברת אסילור הצרפתית, בשונה מחברות רבות, נצמדה לקו הייצור השמרני באמצעות תבניות, אולם שינתה את שיטת העיבוד האחורי של העדשות, ועברה לשיטה הדיגיטלית, המדויקת יותר. כיום, חלק מהעדשות הן בעלות אזור קריאה קדמי (שיטת התבניות), וחלק ההולך וגדל, הן בעלות אזור קריאה אחורי (שיטת ה-Free Form). פותחו גם עדשות בעלות מהלך אופטי קצר לקריאה, כלומר אורך התעלה – אזור המעבר מהמרשם למרחק עד המרשם לקרוב – ניתן לביצוע באורכים שונים וטווח יכולות העיבוד התרחב.

ההסתגלות לעדשות רב מוקדיות היא תהליך המורכב משלבים שונים. קיימים מקרים שבהם מתעוררים קשיים בתהליך זה. אביא כאן בקצרה את הסיבות העיקריות לכך. תיתכן אנמנזה שגויה ובלתי מדויקת, ייתכנו תקלות מרשם, בחירה לא מתאימה של סוג העדשות והמסגרת, טעויות בסימון ובחיתוך, ותיתכן טעות בטיפול בתקלות ובתלונות של המטופל. חשוב לציין כי יש להתאים את הסוג ואת המבנה של העדשה למקצועו, לעיסוקו ולתחביביו של המטופל. קיימים סוגים רבים של עדשות. חשוב להכיר היטב את תכונותיהן, ולעשות תיאום ציפיות עם המטופל כדי להתאים את העדשה הנכונה למטופל המתאים. לא תמיד המוצר החדש והמתקדם ביותר הוא המתאים ביותר למטופל מסוים. הבנת צורכי הלקוח היא צעד ראשון ומשמעותי לקראת התאמת העדשות. למעשה, בגלל חוקי הפיזיקה, שינויי העוצמה הנדרשים על פני משטח העדשה גורמים לאברציות אופטיות. זו הסיבה לכך שבכל העדשות הפרוגרסיביות יש שינויים בלתי רצויים בעוצמות הספריות והצילנדריות, באזורי הצד שלהן (איור 2).

אמנות התכנון מתבטאת ביכולת לנהל ולשלוט באברציות אלה בכל שיטה אפשרית, הלוקחת בחשבון גם את הפיזיולוגיה של הראייה, החל מהעקרונות הבסיסיים וכלה בחישוב הסופי של משטח העדשה. יכולות טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד המשטח האופטי האחורי בעדשות הגדילו משמעותית את השליטה באברציות ואת יכולת התיקון שלהן, והגדילו את רמת הדיוק. יתרונות העדשות המולטיפוקליות הן ראייה הדרגתית רציפה במעבר מרחוק לקרוב ולהפך, ראייה טובה בכל טווחי הביניים תוך כדי מעבר אקומודטיבי נוח, והתאמה לפיזיולוגיה של מערכת הראייה הדו-עינית.

עדשת המולטיפוקל מגיעה מהיצרן עם סימונים. הסימונים כוללים בחלק העליון אזור מדידה של עוצמת העדשה למרחק, צלב ההתאמה, ציר העדשה שעליו נמצאים סימני צריבה חבויים המאפשרים לשחזר את הסימנים לאחר מחיקתם (איור 3), נקודת ייחוס הפריזמה שבה ניתן לבדוק את העוצמה הפריזמטית של העדשה, ואזור מדידה של עוצמת העדשה לקריאה. לרוב מומלץ להתייחס להטבעה של ה-ADD המופיעה על גבי העדשה בצד הטמפורלי (איור 4).

לא אחת אנו נתקלים במטופל שבפיו תלונות על עדשות רב מוקדיות: "ביצעו לי משקפיים מולטיפוקליים מתוצרת חברה X, ואני לא מסתדר איתם. לחבר טוב שלי ביצעו עדשות מתוצרת חברה Y ואין לו כל בעיה. העדשות של חברה X אינן שוות". או: "הכינו לי עדשות מולטיפוקליות מתוצרת חברה Y ולא ראיתי איתן, ואז הן הוחלפו לתוצרת חברה X, והכל מצוין". או: "אמרו לי שאני לא מתאים לעדשות מולטיפוקליות". הטענות הן שונות ומשונות. נתייחס כאן לתהליך נכון ומדויק של התאמת עדשות מולטיפוקליות.

שלבי תהליך התאמת עדשות רב מוקדיות

אנמנזה
יש לבדוק עם המטופל מה הייתה היסטוריית התאמות המשקפיים שלו. האם ניסה בעבר? האם זו הפעם הראשונה? האם ברשותו משקפיים רב מוקדיים? יש לבדוק עם המטופל מהי הרגשתו עם משקפיו הקודמים: האם הוא רואה טוב איתם? אם המענה שלילי, יש לבדוק מה בדיוק מפריע וממתי. כל זאת כדי שלא ניפול לאותו הפח, בעת ההתאמה של עדשות חדשות. חשוב לזהות את העדשות הקודמות של המטופל. יש לדעת מהו חומר הגלם שלהן, מהוא הקימור הקדמי של העדשות, אלו ציפויים יש עליהן וכו'. שינוי מהותי בכל אחד מהפרמטרים הללו עשוי להיות מכשול בהסתגלות לעדשות החדשות. דוגמה אופיינית היא מטופל שהרכיב עדשות בעלות מהלך אופטי קצר לאזור הקריאה (תעלה קצרה). מטופל כזה יתקשה לקרוא, אם נתאים לו עדשות בעלות מהלך אופטי ארוך לקריאה (תעלה ארוכה). מטופל שאופי עבודתו מחייב עדשה בעלת תעלה ארוכה, עלול להיתקל בקשיים אם נתאים לו עדשה בעלת תעלה קצרה. זיהוי צורכי המטופל, אופי עבודתו, סביבת עבודתו, הבנת הרקע והדרישות, יסייעו לנו בבחירת סוג העדשה.

הסברים למטופל
למרכיב חדש של עדשות רב מוקדיות יש להסביר מהי עדשה רב מוקדית, כיצד רואים דרכה למרחקים שונים, כיצד היא בנויה ומהן מגבלותיה. עם השינויים המתרחשים בעולם העדשות הרב מוקדיות, מומלץ לתת הסברים גם למרכיבים ותיקים על שינויים אלה. חשיבות רבה נוגעת לנושא סביבת העבודה הממוחשבת. יש להסביר מהי תנוחת הישיבה המומלצת מול מסך המחשב, מה גובה המסך, מה מיקומו. לדוגמה, חשוב שגובה הגבול העליון של המסך לא יהיה גבוה יותר מגובה העיניים, כדי שנפיק את מלוא התועלת משימוש בעדשות רב מוקדיות בסביבת המחשב.

מרשם
חשוב לבדוק היטב את המרשם. מטופל שהסתדר היטב עם משקפיו הקודמים במשך 20 שנה, והחלטנו שיש לבצע שינוי מהותי במרשם, רצוי לבצע עבורו זוג עדשות חד מוקדיות פשוטות ולבקשו להרכיבן במשך תקופה קצרה לצורך הסתגלות למרשם החדש. לאחר ההסתגלות למרשם החדש, יהיה קל יותר למטופל לחזור או לעבור לעדשות רב מוקדיות. מפתיע, אך מקורם של כ-63% ממקרי אי ההסתגלות לעדשות פרוגרסיביות הוא בטעויות מרשם. עובדה זו מפתיעה לנוכח העובדה שרוב האופטומטריסטים יודעים את מלאכתם, ובכל זאת, אחוז ניכר זה הוא הגורם לבעיה (Source: Essilor -100 Problem Cases Varilux Comfort). בעיות רבות נובעות מאי דיוקים או משיקולים שגויים ברישום התוספת לקרוב (Addition), הגורר אחריו פגיעה בטווח הראייה החדה מקרוב, ברוחב השדה הדינמי, גורם לעיוותים היקפיים ולצורך בשינוי תנוחת הראש באופן השונה מאוד מתנוחת הראש הטבעית. מומלץ למדוד את טווח הקריאה של המטופל, ואם הטווח קטן, רצוי לבצע את ה-ADD המינימלי לאותו טווח. בבדיקה באמצעות מסגרת בדיקה, יש להניח את עדשות ה-ADD במיקום הקרוב ביותר לעיניים. נקודה חשובה נוספת היא טווח בדיקת הראייה למרחק. בחדר בדיקות שבו מרחק הבדיקה קטן מ-6 מ', יש להביא בחשבון את השגיאה הרפרקטיבית הנוצרת מכך. הפציינטים אומנם "הרוויחו" את היכולת לקרוא ממרחק קצר יותר, אך נפגעו הרבה יותר בטווחי הביניים והמחשב, שהופכים משמעותיים יותר ויותר באורח החיים שלנו.

בחירת העדשה המתאימה
יש להתאים למטופל את העדשה הרב מוקדית האופטימלית עבורו. לדוגמה, אם נתאים לשני מטופלים שונים עדשות זהות מבחינת המבנה האופטי, כאשר הם עוברים בראייה מרחוק לקרוב, מטופל אחד מוריד יותר את הראש ופחות את העיניים, ואילו המטופל השני מוריד יותר את העיניים ופחות את הראש. לכן, בזמן קריאה, כל אחד מהם יביט באזור אופטי אחר בעדשה. למטופל שתנועת העיניים גדולה יותר, ("מניע עיניים") רצוי להתאים עדשה בעלת תעלה ארוכה, בעוד לחברו, בעל תנועת העיניים הקטנה יותר ("מניע ראש") רצוי להתאים עדשה בעלת תעלה קצרה. כך יגיעו שניהם למיצוי נכון של יכולות העדשה הרב מוקדית. מרכיב ותיק של עדשות דו-מוקדיות (ביפוקל), רגיל להשפיל מעט את עיניו, ולהגיע לעוצמת הקריאה המלאה שבסגמנט. בעת המעבר לעדשות רב מוקדיות, לרוב תהיה תלונה על קושי בקריאה, מאחר שעל פי ההרגל הקודם (שהיה בעדשות הביפוקל), העיניים מגיעות כעת לאזור הביניים של העדשות, והעוצמה אינה מספיקה. לכן, במקרה זה עדשה בעלת תעלה קצרה, יכולה לסייע בתהליך ההסתגלות.

עדשות רב מוקדיות נוספות הקיימות בארסנל העדשות, הן עדשות לסביבת עבודה. (איור 5). יש מקרים מסוימים, כמו לדוגמה, מתכנתים ה"שקועים" במסך המחשב זמן ממושך, שם מומלץ להתאים עדשות מסוג זה.

קיימות עדשות רב מוקדיות בעלות עיצוב משטח קריאה קדמי, וישנן בעלות עיצוב משטח קריאה אחורי. יש עדשות בעלות אינסט משתנה לקריאה, וישנן בעלות אינסט קבוע. בעדשות בעלות עיצוב אופטי במשטח הקדמי, ניתן לחשב את רוחב אזור המעבר בעדשה על פי נוסחת מינקביץ (איור 6).

הנוסחה אינה מתאימה בעדשות בעלות עיבוד אספרי/אטורי במשטח האחורי. עדשות סטנדרטיות (בעיצוב אוניוורסלי) בעלות "מרשם מתוקן" (או כפי שהן מוגדרות בחברות מסוימות: "למצב הרכבה") לוקוחות בחשבון את הנתונים הבאים: מרחק קודקודים (BVD) של כ-12 עד 14 מ"מ, זווית אינקלינציה (פנטוסקופית PT) של כ-8 עד 10 מעלות, קימור קדמי של המסגרת (זווית פנורמית, FFA) של כ-4 עד 6 מעלות, מרחק אישונים של 32 מ"מ בכל עין. חברת אסילור אימצה גישה אחרת בעיצוב העדשות, ותכנון העדשות מתבסס על התנהגות הראייה של המשתמש ולא על נתוני המסגרת. כאשר קיימת חריגה מנתונים אלה, וכאשר יש התנהגות ייחודית בהזזת הראש והעיניים, ניתן למדוד את הנתונים, ולהזמין אצל רוב היצרנים עדשות רב מוקדיות שייקחו בחשבון את השינויים הללו בעת תכנון וייצור העדשות. אלו הן העדשות "בהתאמה אישית".

יצרנים רבים פיתחו עדשות רב מוקדיות בהתאמה אישית. נוסף על הנתונים הרגילים של מרשם, קוטר, חומר גלם וציפויים, היצרן דורש נתוני התאמה נוספים, כגון: מרחק וורטקס, זווית אינקלינציה, קימור החלק הקדמי של המסגרת וכו'. נתונים אלה, הייחודיים למטופל, מוזנים למערך תכנון העדשות, ומתקבלת התאמה מלאה ומושלמת של העדשות למטופל, כולל נתוני התאמת המסגרת.

יש לציין כי חברת אסילור הצרפתית, אימצה גישה שונה מעט, כאשר הטילה את כובד המשקל על התאמה האישית, על התנהגות העיניים של המשתמש ולא על המסגרת של המשתמש. דוגמה לאחד הפיתוחים הוא כאשר מרחק האישונים של מטופל הוא 30 בעין אחת ו-35 בעין שנייה, הרי שזווית ההתכנסות אינה זהה בין שתי העיניים. בעדשות התאמה אישית ייחשב היצרן את הזזת אזורי הקריאה לכיוון הנזלי (Inset) בכל עין בנפרד, ויעצב את העדשות על פי נתוני המטופל, כך שהציר האופטי של העדשות יתאים לזווית ההתכנסות של העיניים. מניעי העיניים זקוקים לשדה ראייה איכותי רחב יותר, בעוד מניעי הראש זקוקים לעדשה רכה בהיקפה (מעברים רכים) כדי להימנע מתחושת ה"שחייה" המורגשת בעת תנועה עם העדשות הפרוגרסיביות.

במחקר שנערך ע"י המרכז למחקרים קליניים בבית הספר לאופטומטריה של אוניברסיטת קליפורניה, נבדק דירוג העדפותיהם של מרכיבי עדשות מולטיפוקל ותיקים בין עדשות מולטיפוקל שיוצרו בשיטת Free Form בהתאמה אישית, לבין עדשות קונוונציונליות. נמצא כי הייתה למרכיבי העדשות העדפה מובהקת לעדשות שיוצרו בשיטת ההתאמה האישית, מבחינת חדות ראייה נטולת עיוותים לאורך הקו האופקי של הראייה לקרוב, בהשוואה לעדשות קונוונציונליות.

חידוש אחרון הוא עדשות רב מוקדיות בעלות תיקון אברציות ייחודי. המטופל נבדק באמצעות מכשיר מדידה הבודק את המרשם, את הטופוגרפיה של הקרנית ואת רמת האברציות, ומעביר את הנתונים למערך ייצור ממוחשב המבצע את תיקון האברציות על גבי המשטח הפנימי של העדשות, ועל ידי כך מנסים להגיע לשלמות אופטית בעדשות. לסיכום, מגוון העדשות והיכולות הטכנולוגיות הקיימות כיום, מאפשר התאמת עדשות רב מוקדיות באופן אישי לכל מטופל (בדומה לתפירת חליפה אצל חייט).

בחירת מסגרת מתאימה
יש להקדיש תשומת לב רבה לבחירת המסגרת. בחירה שאינה מתאימה, עתידה להיות בעיה הן בהרגשה הפיזית כשהמסגרת אינה מונחת היטב על פני המטופל, והן בראייה הבלתי תקינה עקב חריגה ממגבלות ההתאמה (כגון: מרחק ורטקס גדול מדי). יש להביא בחשבון גם את נתוני המרשם בעת בחירת המסגרת. המרשם הבא: IN.B 5.00 2.75 +.ADD 6.50 +.OU גרם לאחר הרכבת העדשות לסגירת הפדים של המסגרת על אפו של המטופל, עקב עוביין של העדשות בצד הנזלי. מעבר לחוסר הנוחות של המטופל, כל המרכזים האופטיים של העדשות עלו כלפי מעלה ולא אפשרו ראייה תקינה. אם המטופל בחר מסגרת בעלת נתונים חריגים, קמורה מאוד לדוגמה, מומלץ להזמין עבורו עדשות בהתאמה אישית, שיביאו בחשבון את החריגה. מומלץ להשתדל לבחור מסגרת בעלת BVD (מרחק קודקודים אחורי) הקטן ביותר האפשרי.

סימונים
במקרים רבים הסימונים הם עקב אכילס של התהליך. ראשית, חשוב לכוון ולהתאים את המסגרת לפניו של המטופל, לפני ביצוע הסימונים. חשוב מאוד לסמן את מרחק האישונים באופן חד-עיני (בציר האופקי בהתייחס לנקודת ה-0 בקו אמצע האף/הפנים), וגובה האישונים (ביחס לשולי המסגרת בנקודה התחתונה ביותר – שיטת Boxing הנהוגה בעולם). מומלץ לבצע זאת כאשר המטופל עומד באופן חופשי, ומביט ישר בגובה העיניים לקו האופק. כאשר יש הבדל בין גובה המטופל לגובה הבודק, אפשר להסתייע בדרגש, במדרגות וכו'. אם מבצעים את הסימונים בישיבה, מומלץ לוודא שתנוחת הישיבה של המטופל ישרה, ושהוא אינו משתמש במשענת המושב או נתמך בידיות (לאחר סימון הגובה בישיבה, מומלץ לבדוק את מיקום הסימון גם במצב עמידה). בשלב זה מומלץ להתייחס גם לנתונים כפי שנמסרו ע"י המטופל בשלב האנמנזה. לדוגמה, נהג משאית המצוי בתנוחת ישיבה גבוהה, זקוק לטווחי ראייה למרחק, גם בעת השפלה קלה של המבט כלפי מטה כדי לראות עצמים המצויים בקרבת הרכב. לכן, ביצוע צלבי ההתאמה של העדשות בגובה מעט יותר נמוך ממרכז האישונים, ייתן למטופל פתרון נוח יותר בעת השימוש העיקרי בנהיגה.

חיתוך העדשות
חיתוך העדשות והרכבתן במסגרת, גם הוא בעל חשיבות רבה. ציפויי העדשות כיום חלקים במיוחד, ורוב היצרנים, אם לא כולם, מצרפים לכל זוג עדשות מדבקות מיוחדות שיש להצמיד לעדשות לפני החיתוך כדי למנוע סיבוב העדשה על צירה במכונת הליטוש. אף על פי כן, קורה לעתים שהעדשה מחליקה וצירה אינו אופקי. תופעה נוספת שבה נתקלים לא אחת היא חיתוך של העדשה בגודל לא מתאים, והכנסתה למסגרת תוך הפעלת כוח. הדבר גורם לעיוותים בעדשה, שינויי עוצמה וראייה מטושטשת. מרכוז נכון של צלבי ההתאמה, יביא לחפיפה מלאה של שדות הראייה המונוקולריים.

מסירת המשקפיים למטופל

מסירת המשקפיים מחייבת התייחסות מלאה. אין למחוק את הסימונים המקוריים שעל העדשות, לפני שנבדק ביצועם המדויק והתאמתם למטופל. ראינו שהעדשות אינן מותאמות במדויק, לא לוותר לטכנאי, לא לוותר ליצרן, לא לוותר למעבדה, לא לוותר על הצד המקצועי, ולהחליף את העדשות או לכוון אותן בהתאם לצורך. אם הכל תקין, חובה להדריך מטופל חדש בשימוש בעדשות רב מוקדיות. כדי להסתגל לעדשות רב מוקדיות, חובה להרכיב את המשקפיים באופן אינטנסיבי, כשבועיים שלושה. כך תהליך ההסתגלות יהיה יעיל יותר, ואם קיימת בעיה, ניתן יהיה לדעת עליה את מרב הפרטים כדי לפתור אותה. הרכבה של מספר דקות, לעולם אינה מאפשרת קבלת אינדיקציה טובה לקיומה של בעיה.

טיפול בתלונות של המטופל
טיפול כזה מחייב תשומת לב. ראשית, חשוב להדגיש שתלונת המטופל חייבת להיות לאחר תקופת ניסיון והרכבה של המשקפיים. חשוב לבדוק שהמטופל הרכיב את המשקפיים, ולא הניח אותם שבועיים במגירה.

חשוב להקשיב היטב ולהבין באופן מדויק את הבעיה שממנה סובל המטופל. יש לשאול את המטופל שאלות ממוקדות, ולבקש ממנו הסברים מפורטים של הבעיה. יש לרשום את תלונתו. רצוי אף לסווג את התלונות: תלונות כלליות, תלונות לגבי ראייה למרחק, תלונות על ראייה בטווחי הביניים (מחשב, עבודה וכו'), ראייה לקרוב, מתי מופיעה הבעיה (שעות מסוימות במהלך היום, בפעילות מסוימת וכו'), האם עוצמת הבעיה השתנתה במהלך תקופת הניסיון וכו'. חשוב לבודד את הבעיה ולהבין את דרגת חומרתה. על גבי העדשות הרב מוקדיות קיימים סימונים נסתרים המאפשרים לשחזר את צלבי ההתאמה, האזורים האופטיים של העדשה, אזורי המדידה וכו'.

נוסף על כך, במרבית העדשות הרב מוקדיות יש רישומים וסימנים נוספים המאפשרים קבלת מידע לגבי העדשה (חומר הגלם, אורך אזור הקריאה, עוצמת ה-ADD וכו'). יש לשחזר את הסימונים אך ורק עם לוח מתאים, מאחר שקיימים הבדלים בין עדשות. כאשר מטופל חוזר אלינו עם תלונה, יש לבדוק את העדשות והמשקפיים: זווית פנטוסקופית, מרחק קודקודים (VD), לבדוק שהעדשות לא הורכבו הפוך ימין/שמאל. מדידת עוצמת העדשות בלנסמטר/פוקומטר. חשוב למדוד במיקום הנכון (למרחק בעיגול הנמצא לרוב מעל הצלב, פריזמה בנקודת ייחוס הפריזמה שבין 2 הסימנים החבויים, לקרוב בעיגול התחתון. לבדוק את ה-ADD המוטבע על העדשה. יש לשים לב כי קיימות עדשות המיוצרות למצב הרכבה (Position of Ware). בעדשות אלה מבצע היצרן "תיקון מרשם". מדידת העוצמה באמצעות מכשיר הלנסומטר הרגיל עשויה לתת תוצאה בלתי מדויקת (איור 7), מפאת מהלך קרניים שונה. היצרן רושם על גבי המעטפה את נתוני המדידה של העדשה שייתכן שהם שונים במעט מהמרשם שהוזמן.

לאחר שחזור נתוני העדשות, יש לשים לב ולבדוק שבתנוחת ראש וגוף טבעית של המטופל, במבט ישר לפנים, צלבי ההתאמה נמצאים מול מרכז האישון, וכמו כן גובה הצלב המינימלי, מתאים להוראות יצרן העדשות. לאחר שכל הנתונים מונחים לפנינו, רצוי לערוך השוואה עם משקפיו הקודמים של המטופל. יש לבדוק PD במשקפיים קודמים, PD בתוצאת המדידה ו-PD בביצוע בפועל במשקפיים החדשים. יש לבצע בדיקת ראייה חוזרת. כך ניתן לבצע הערכה מחדש של ההתאמה, ואף אפשרי להתייעץ עם היצרן לגבי הבעיה.

תלונות וסיבות לקשיי הסתגלות בעדשות רב מוקדיות (טבלה 1)

תלונה על הפרעה כללית: אי נוחות בראייה בכל הטווחים

1. תיקון צילינדרי מלא אינו אפשרי עקב אסטיגמציה גבוהה בפעם הראשונה

2. אסטיגמציה בציר אלכסוני (עיוותים גבוהים בעדשה עקב קימורים משתנים)

3. שינוי צילינדרי מהותי

4. מטופל הרכיב בעבר ביפוקל או טריפוקל

5. מצב פיזיולוגי בעייתי: תנועות ראש וגוף בלתי רצוניות, צוואר חסר גמישות וכו'

תלונה על הפרעה בראייה למרחק

1. ראייה ברורה במרכז ומטושטשת בצדדים. שדה ראייה לרחוק צר מדי

• א. תיקון יתר פלוס (לשים לב שבחדרי בדיקה בגודל של 4-3 מ', יש טווח סטייה של 0.25 דיופטר)
• ב. חסר צילינדר בציר אלכסוני
• ג. צילינדר שגוי: בעוצמה או בציר
• ד. לחץ חזק מדי של המסגרת על העדשה
• ה. התאמת המסגרת לא נכונה
• ו. מיקום צלבי ההתאמה גבוה מדי
• ז. מסגרת צרה מדי. מומלץ לשמור על טווח של 10-8 מ"מ בין צלבי ההתאמה לקו המסגרת העליון

2. ראייה מטושטשת במרכז וחדה בשוליים

• א. תיקון יתר מינוס

3. הבדלי ראייה בין העיניים

• א. רפרקציה לא מאוזנת בינוקולרית
• ב. דרוש תיקון פריזמטי

4. קושי בראייה בלילה

• א. עדשות מחומר גלם בעל מקדם נפיצה (Number Abbe) נמוך
• ב. קוצר ראייה לילי

תלונה על הפרעות באזור הביניים

1. שטח צר

• א. ADD גבוה מדי
• ב. VD גדול מדי
• ג. זווית פנטוסקופית קטנה מדי
• ד. מרכוז אופקי שגוי (טעות ב-PD)
• ה. ציר העדשה הסתובב בזמן החיתוך
• ו. התוצאה אינה מתאימה לציפיות המטופל (לא קיבל הסבר מתאים)

תלונה על הפרעות באזור הקריאה

1. שטח קריאה צר וראייה מטושטשת בקריאה

• א. החזקת האובייקט (דף הקריאה) גבוה מדי
• ב. מרכוז אופקי שגוי
• ג. ציר העדשה הסתובב בזמן החיתוך
• ד. ADD חזק מדי
• ה. צלבי ההתאמה נמוכים מדי
• ו. גודל המסגרת לא מתאים והעדשות נחתכו באזור הקריאה
• ז. מרחק קודקודים גדול מדי
• ח. זווית פנטוסקופית קטנה מדי
• ט. מחסור באקומודציה וקונברגנציה
• י. הרגלים קודמים של המטופל (רגיל לעבוד ממרחק גדול או בתנוחה חריגה)
• יא. היעדר התכנסות עקב ראייה חד-עינית מתחלפת או קבועה. במצב זה, המטופל מחזיק את לוח הקריאה מול עין אחת, ואז ניתן להזמין עדשה ללא אינסט, או להשתמש בעדשה סימטרית, ולסובב אותה ב-8 מעלות

2. נדרשת הרמת ראש כדי לקרוא

• א. עדשה עם תעלה ארוכה מדי
• ב. מרחק קודקודים גדול מדי
• ג. זווית פנטוסקופית גדולה מדי
• ד. צלבים נמוכים מדי

הערה: ע"פ מחקר סטטיסטי שבוצע ע"י יצרן עדשות בין-לאומי גדול, נמצא כי קשיי הסתגלות לעדשות רב מוקדיות עשויים להיגרם כאשר יש 2 תקלות או יותר בהתאמה.

סיכום

האמרה המתאימה לתיאור כל הנאמר לעיל היא: "חוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה". אם חיתוך העדשה במכונה לא בוצע במדויק, הראייה לא תהיה נוחה גם אם בחרנו בעדשה האיכותית ביותר. תודות על קבלת נתונים לאוניברסיטת ורילוקס וחברת אופטיפלס זכיינית אסילור בישראל, חברת סגם נציגת רודנשטוק, חברת לוכסויזן נציגת צייס, חברת שמיר מוצרים נציגת עדשות שמיר. Reference 1. Clinical Research Center, School of Optometry, University of California, Berkeley, California, USA. Optom Vis Sci 2010;234-243